מקור משנה בבא קמא ב׳:ב׳
2 כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת. לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל פֵּרוֹת וִירָקוֹת. אָכְלָה כְסוּת אוֹ כֵלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר. אִם נֶהֱנֵית, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. כֵּיצַד מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. מִצִּדֵּי הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה. מִפֶּתַח הַחֲנוּת, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. מִתּוֹךְ הַחֲנוּת, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא ב׳:ב׳
2 ו הַבְּהֵמָה. הַיְנוּ שֵׁן הַיְנוּ בְּהֵמָה, אֶלָּא דְּקָתָנֵי שֵׁן דְּחַיָּה קָתָנֵי שֵׁן דִּבְהֵמָה לְאַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דִּבְעִירֹה כְּתִיב חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה כוּ', וּדְאָתְיָא מִדְרָשָׁא חֲבִיבָא לֵיהּ וְנָקְטֵיהּ בָּרֵישָׁא. גְּמָרָא:
3 ז כְּלוֹמַר דְּאִי לָאו הָכִי כָּל הַמְשַׁנֶּה וּבָא אַחֵר וְשִׁנָּה בּוֹ פָּטוּר. גְּמָרָא:
4 ח כְּפִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִקַּח שְׂעֹרִים לְמַאֲכָלָהּ. רַשִׁ"י. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב כְּגוֹן חֲמוֹר שֶׁאָכַל עֶשֶׂר לִיטְרָאוֹת תְּמָרִים, יְשַׁלֵּם דְּמֵי עֶשֶׂר לִיטְרָאוֹת מִשְּׂעֹרִים: